כהן נ' אליהו חב' לביטוח בע"מ

החלטה

עניינה של החלטה זו -מינוי מומחה רפואי עקב תאונת דרכים וטיבם של המסמכים המותרים בהמצאה למומחה.

1. לאחר עיון בחומר הרפואי שהוגש ובטיעוני הצדדים, מצאתי כי קיימת ראשית ראייה לאפשרות קיומה של נכות בתחום האורטופדיה עקב התאונה (ראו למשל: תעודה רפואית של דר' יורי לדזי'נסקי מיום 27.2.08 ותעודה רפואית של דר' גבי גולן מיום 15.8.08).

הואיל והתובעת לא צירפה חומר רפואי עדכני ולא הוכיחה רצף טיפולי, ובשים לב לכך שהתובעת נפגעה בעבר בתאונת דרכים, ימונה מומחה בתחום זה במימון ביניים של שני הצדדים.

התובעת תפקיד את חלקה בשכר טרחת המומחה בסך 2,000 ₪ ומע"מ בתוך 30 ימים.

2.הצדדים חלוקים בנוגע לשני מסמכים.

המסמך האחד הוא פרוטוקול וועדה רפואית מיום 24.8.08.

ב"כ התובעת מסכים למעשה כי הדו"ח הנ"ל לא יוצג למומחה. די בכך שב"כ התובע מסכים כי מדובר בדו"ח ולא בתעודה רפואית כדי להבין שמדובר בחוות דעת רפואית שאינה בגדר מסמך בדבר טיפול רפואי וכי אין מקום להמציא את המסמך הנ"ל למומחה שימונה.

3.המסמך השני הוא חוות דעת של דר' מנחם יצחקי, אשר מונה כמומחה מוסכם מטעם הצדדים בגין תאונה קודמת שעברה התובעת. בעניין זה טוען ב"כ התובעת כי:"לא יעלה על הדעת, שהמומחה אשר ימונה כעת, לא יוכל לתת תשובה חד משמעית על דרגת הנכות שעקב תאונה זו ויטען שאינו יודע כמה מהנכות נגרמה כעת וכמה נגרמה בעבר, או גרוע מכך, יטען שכל הנכות נגרמה בתאונה הקודמת".

הנתבעת מתנגדת להמצאת המסמך למומחה.

הדין עם הנתבעת בעניין זה.

וכך סוכמה ההלכה לאחרונה מפי המשנה לנשיא כב' השופט א' ריבלין:" תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז–1986 (להלן: תקנות המומחים) קובעת – לעניין המצאת מסמכים למומחה – כי הנפגע ימציא למומחה ולכל בעלי הדין האחרים "...את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית". תקנה 9 לתקנות המומחים קובעת – לעניין סמכותו של המומחה – כי הלה "...יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית" [הדגשות הוספו].

תקנות 8(א) ו-9 לתקנות המומחים הותקנו כהוראות משלימות להוראה בדבר מינוי מומחה על ידי בית המשפט, ונועדו לייתר את עצם הפנייה של בעלי הדין למומחים רפואיים מטעמם, ולהבטיח שיקול דעת עצמאי למומחה שמינה בית המשפט (ראו: אליעזר ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב פיצויים 446). התקנות אוסרות על הנפגע להגיש חוות דעת רפואית ועל המומחה – לקבל חוות דעת כזו. ודוק: האיסור חל בין אם חוות הדעת הרפואית הוכנה לצרכי המשפט הנדון ובין אם הוכנה לצורך אחר; בין אם חוות הדעת הרפואית נערכה על ידי מומחה אובייקטיבי ובין אם נערכה על ידי מומחה מטעם אחד הצדדים"(רע"א 3635/10 בן בסט נ' בן בסט ואח' (פורסם בנבו); ראו גם: רע"א 1426/03 נאסר בלאל ואח' נ' שולי אברג'יל תק-על 2003(1) 2006 ).

דברים נכוחים וברורים אלה מחייבים מסקנה אחת והיא כי אין מקום להמציא למומחה את חוות הדעת של המומחה הקודם שהתמנה.

מודע אני לכך כי קייימת גישה שונה בפסיקה, אך מדובר בפסקי דין קודמים, אשר התייחסו לעקרון הנייטרליות (ראו למשל:רע"א 333/89 "שלוח" חברה לבטוח בע"מ נ' ידידים פ"ד מג(4)375; רע"א 2033/94 צור שמיר חברה לביטוח בע"מ נ' הרצל פרטוק תק-על 94(2)85), אך חרף עקרון זה קיים חשש שחוות הדעת תשפיע על המומחה שימונה ועל עצמאות שיקול דעתו.

בהקשר זה יצויין כי אין מניעה מלהציג למומחה שימונה את התיעוד הרפואי בעניינה של התובעת המתייחס לתאונת הדרכים הקודמת ובכך למנוע השפעה על שיקול דעתו של המומחה.

יחד עם זאת, החשש מפגיעה בשיקול דעתו של המומחה פוחת לאחר כתיבת חוות הדעת ועל כן אין בכך כדי למנוע מהצדדים לשאול את המומחה על כך בשאלות ההבהרה(ראו והשוו: רע"א 7035/00 אריה חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' ליקא עבדול תק-על 2000(3), 2861; י' אנגלרד פיצויים לנפגעי תאונות דרכים(מהדורה שלישית,תשס"ה)468).

4.אשר על כן ימונה מומחה כאמור לאחר שהתובעת תפקיד את חלקה.

התובעת לא תמציא למומחה את המסמכים האמורים כמפורט לעיל.

ניתנה היום, כ"א אב תש"ע, 01 אוגוסט 2010, בהעדר הצדדים.